או שאנז אליזה – here i come

Sharing is carring

היי היי , אז מי שמכיר אותי – מכיר,  ומי שלפתע בחר להכיר אותי- אז זה זמן מצויין!
נעים מאוד אני עינב, יוצרת ומעצבת מוצרי טקסטיל סופר מדליקים לעיצוב חדרי ילדים או כל חלל אחר שתבחרו,
את הפוסט הראשון שלי בבלוג שאני כבר מתכננת זמן מה, בחרתי לפתוח עם חוויה מושלמת שעברתי, ממש לאחרונה בפריז.

אז קדימה  “או שאנז אליזה – HERE I COME
טוב איך נתחיל? הקרובים אלי יודעים, שאני אדם מעט סוליסט, לרוב אוהבת את השקט שלי ללא ביקורת חיצונית על הבחירות שלי.
בן זוגי המופלא, שיודע שחלום עבורי זה לנסוע ל-ב-ד למקום כלשהו בעולם, קפץ על הרגע ושכנע אותי שהנה לה הזדמנות מעולה,
קצת לפני גיל שלושים- מתנה מצויינת לפתוח איתה עשור חדש!
אז הסיפור למעשה הוא כזה, אחיינית שלי אהובתי, חוגגת בת מצווש … ונוסעת ליורו דיסני בליווי של אמא שלי ואמא שלה,(אחותי)
בתכלס איך אפשר בכלל להחמיץ דבר כזה? אז ברור שאמרתי כן!
קניתי כרטיס, פלוס מזוודה עם משקל משודרג בלי סיבה, אספתי ים של המלצות מכל מי שיכלתי, ואז גם בדיוק התחלתי לחשוש!
 
לבד? מה אני יעשה שם?
זה יותר מידי או מעט מידי?
איך הילדות יסתדרו בלעדי 5 ימים ??!?!

תאמת מה זה בכלל משנה, העיקר שאני יאכל איזה 8 באגטים כל בוקר ויפגוש את שלגיה וסינדרלה!

היום הראשון
נוחתת בפריז על הבוקר-ישירות משם לשאנז אליזה !

רחוב מהממם אין מה לאמר,יש לו נוכחות, הוא גדול ורחב ממש כיף להסתובב בו ואווירת הקניות שם היא משהו שאי אפשר לחמוק ממנה
אבל בתכלס סיבוב של שעה וחצי ותמונה בשער הניצחון, לדעתי ימצה את העניין.

**טיפ אם הייתי יודעת שבקצהו השני זהו שער הניצחון, היה לי קל יותר לנווט לשם ביציאה מהמטרו.
כמובן התבחבשתי איזה חצי שעה בלמצוא את הרחוב והצרפתים לא ממש מבטאים כך את השם אלא –
champs Elysees והיו כמה כאלה שלא ממש הבינו מה אני בדיוק מבקשת למצוא אבל בסוף זה קרה 
מטרו קו 1 יביא אתכם בדיוק לשם


משם צריכה להגיע ליורו דיסני, נויה אמא ומיטל יגיעו לשם רק לקראת ערב מאוחר, ואצלי אחרצ.
מגיעה לתחנת מטרו קרובה
קו A לכיוון marne-la-vallee
תחנה אחרונה שלו היא בדיוק היורו דיסני.

*טיפ בדיעבד לבדוק יותר טוב את השטח לפני ולא לנסוע קלולס כמוני
ולטעות סתם בדרך. זה מיותר והכי קל להסתדר שם פשוט צריך קצת לדעת את השטח לפני
(יש קבוצות פייסבוק מדהימות על פריז שאפשר לאסוף משם המון מידע)

 
 
אז מגיע הערב ואני כבר במלון שלהן מחכה לאפקט ההפתעה לפגוש את נוקי –
מי שעקב אחרי בסטורי היה עד לרגע הזה(-: הכל קורה כמו שתכננו והשמחה גדולה!
בערב הולכות למתחם הקניות של היורודיסני אין אליו צורך בכרטיס כניסה אלא רק בידוק ביטחוני.
מה יש שם?
עולם ומלואו… חנויות של מוצרי דיסני הכי הכי הכי מגניבות שיש, הייתי שם בטירוף חושים מוחלט.
הכל מסודר לפי איזורים של סרטים או דמויות, ובקיצור אפשר להעביר שם בכיף שעתיים, ולקנות ים שטויות!
**המלצה ממש חמה זה על חנות הלגו שבמתחם-
אח שלי חובב לגו מושבע, שלח אותי עם רשימת קניות לא קטנה
ובלי קשר שהחנות עצמה היא לגמריי חוויה מגניבה- מלא דמויות מסרטי דיסני בנויות בחלקי לגו,
החנות היא אחת מרשתות הלגו הרגילות כמו כל החנויות שפרוסות באירופה
ולכן המחירים שם זהים ואחידים, ואפילו מאוד מאוד שווים. יש שם גם מבצע של 3 פלוס אחד על כל הלגו בחנות- בקיצור שווה ביקור!
  
היום השני
היום של הדיסנילד! איזה כיף!
אמא נויה ומיטל נכנסות עם הקבוצה שלהן, ואני הולכת לתור של אלא שהיו גאונים וקנו כרטיס באינטרנט כדי לחסוך את זמן התור
אבל-!!!!!! קניתי כרטיס באינטרנט וזה אכן קיצר לי את זמן ההמתנה בתור –
רק שקניתי את הכרטיס לדיסנילד באורלנדו …? איזה שיט?????????????
סתם נקודת מידע חשובה-
לשני המקומות קוראים דיסנילנד – בעבר לדיסנילנד בצרפת קראו יורו דיסני .. ואז הוחלט לשנות את זה
אז לשניהם יש את אותו שם עם לוגו שונה וכיתוב ממש קטן מתחת ללוגו של מיקום הפארק. 
 
בקיצור יצאתי – חומוס!ופשוט קניתי במקום עוד כרטיס.
כשחזרתי שלחתי להם מייל והחזירו לי את הכסף בלי שום שאלות!
 כניסה עולה 75 יורו.
על היורודיסני אין הרבה מה להרחיב, ברור שמושלם שם גם למי שחוגג 30 עוד רגע, זו בהחלט חוויה מהנה!
אבל כמה כמה טיפים קטנים:
*כרטיס הfast pass מזרז ומייעל את השהות במקום מומלץ להשתמש בו !
*אוכל – ממש ממליצה להביא אוכל בתיק כזה שמשביע, במיוחד למי שמטייל עם ילדים –
ברגע האמת של רעב לחפש את מתחם האוכל לקח זמן וגם – התורים שם לא הקלו על העניין.
לכן, לדאוג לזה מראש בהחלט היה דבר נוח יותר …

היום השלישי
קמות גמורות מרוסקות אבל מה זה משנה!
אני נוסעת! לבד – למרכז פריז !
 יש לי יום שלם להעביר, עד הערב…
אז אפגוש את הבנות ללילה האחרון שלנו יחד
 
מתחילה את היום ב- מארה
le Marais – מטרו מספר 1  תחנת ST-PAUL

איזה אזור- וואו !
הכל פשוט נכון שם, אווירת על חלל לחובבי הסטייל והעיצוב.
כל חנות מושלמת מהשנייה, רק מלהתסכל על חלונות הראווה אפשר לקבל ים של השראה.
נתקלתי שם בהרבה חנויות פופ אפ של מעצבים צעירים עם מוצרים מאוד מיוחדים ועכשווים.
ובכללי ממליצה שם על 3-4 שעות של שיטוטים מאוד ברגוע ובכיף!

איכשהו הגעתי לחנות – שבשבילי היתה החוויה המושלמת של האזור.
עוד מילדותי ממש אהבתי דברים שקשורים בהרכבת והכנת תכשיטים,
צ’ארמים כאלה וכל מיני דברים קטנטנים מושלמים.
בקיצור החנות הזאת היתה תגלית מצויינת,
יש שם המון חומרי גלם מיוחדיים להרכבת תכשיטים, והמון מוצרים מוגמרים,וסופר טרנדיים!

אז כמובן שרכשתי לי קשקושים, חייבת לציין שאני מהירת החלטה,
 אני לא מהנתקעות שעות בחנויות, (אחרת צריך שם שעות כי המבחר אינסופי)
אז הנה למטה שרשרת החוויות הפריזאית שלי בהכנה עצמית
לחנות קוראים La Perlerie 22
וזאת הכתובת שלה – 22rue du temple

משם ממשיכה לחנות שהיא אחת ההמלצות החוזרות שקיבלתי – והיא 
MERCI חנות עיצוב ולייף סטייל ברמה אחרת!
יש שם הכל מהכל, מוצרי עיצוב גאוניים ומבריקים, תקבלו שם טון של השראה,
הכל מוצג ומסודר עם מלא מחשבה 
וכיף שם שבא לצעוק ! ובהחלט בהחלט חנות מאסט לכל חובבות העיצוב.

**שימו לב** טיפ חשוב- שעלה לי בשעתיים חיפוש 
חזית החנות יושבת על הרחוב, אבל החזית היא בעצם כניסה לבית קפה של החנות,
אז שוב יצאתי חומוס ולקח לי הרבה (הרבה!) זמן לקלוט שהכניסה לחנות היא בעצם מתוך בית הקפה
וחשבתי שהגוגל מפס מטעה אותי ומביא אותי לבית קפה שקוראים לו מרסי.

בכל מקרה החוויה בחנות שווה כל דקה של חיפושים !


קישור לאתר החנות:
http://www.merci-merci.com/en/the-store.html
כתובת החנות – 111 Boulevard Beaumarchais
היא נמצאת מרחק הליכה של 20-25 דקות מאזור המרכזי של המארה.

היום הרביעי
קמה בבוקר נפרדת מהבנות ומתחילה את 24 השעות שלי הפעם – נטו לבדי
איך אסביר בכלל מה זה לאדם כמוני להיות לבד? 
בקיצור – תפור עלי !
 
שוק הפשפשים- קו מטרו מספר 4 צבע סגול כהה. תחנה האחרונה שלו
porte de clignancourt
יורדים בתחנה ומשם ממשיכים לכיוון רחוב עם מלא בסטות כמו שוק הפשפשים, בארץ תשאלו איפה הוינטג’ מרקט ומישהו כבר יכוון אתכם.
מציינת כאן שההדרך לשוק העתיקות לא סופר ידידותי,
כך לפחות אני הרגשתי, אולי כי הייתי לבד.
אבל המון הומלסים, ורוכלים לא סימפטים.

מגיעה לשוק העתיקות ולמישהי שמבקרת לראשונה בשוק מסוג זה בחו”ל,
נהנתי מכל רגע! 
ריהוט מושלם, וינטג איכותי.
טון של טון של מסגרות ענתיקות מכל הסוגי,בדים וינטג’ מקוריים, המון אספנות מאוד איכותית ושמורה היטב.
רק חשבתי לעצמי בראש איך לעזאזל מוציאים מכאן מכולה עם כל הטוב הזה.. וכמה זה כבר יעלה לי?!


משם נוסעת לפרימאק! יששששש!
כל כך חייבת להיות שם, רק שמעתי על החנות הזו כל חיי , ותודות לסטורי שלהם אני גם יכולה קצת להנות מכל הטוב הזה-
אז איזה טיימינג טוב זה לבקר שם – לבד עם עצמי בלי שמישהו יספור לי את השעות.

נסיעה לשם תקח חצי שעה מהמרכז- אולי טיפה יותר,
כי זה ממש בקצה של העיר.
הקו שיביא אתכם לשם הוא  מספר 8 סגול בהיר (לנקודה האחרונה של הקו)
יוצאים בול בקניון ששם הפרימארק נמצא- לקניון קוראים – CR’ETELL

3 קומות של חוויה היסטרית למי שלא היה
קניתי שם מלא דברים פוטוגנים לצילומים שלי וכמובן בגדים! (לא מעט יש לציין…)
אי אפשר להתעלם מהמחירים שם – וזו אפילו תחושה שזה פשע לא לקנות!

ואז מסיימת את היום וחוזרת לחדר ללילה אחרון בעיר הקסומה הזו
במלון שהיה אמור להיות מרכזי לפי הבוקינג –
אבל הוא לא היה מרכזי בשום צורה לכן לא אמליץ עליו ! ( אה וגם לא היה בו מזגן – שוב … חומוס!)

פורקת את השקיות, וממשיכה משם לטיול עם FANCY שלי,
מי שעוקב אחרי בהדיקות יודע שלכל חדי הקרן שלי יש שמות, והדגם הספציפי הזה הוא הדגם הנמכר ביותר
וגם האהוב עלי !
למה לקחתי אותו ?? קודם כל חייבת להוציא מפה תמונה אחת שקשורה לבנדנה שלי.
אמנם העסק שלי פתוח כבר יותר מ3 שנים, אבל בשנה האחרונה הוא הצליח להתיישב אצלי יותר לעומק
אני הרבה יותר מחוברת אליו ריגשית, וזה בא לידי ביטוי במחשבות עליו שכל הזמן מלוות אותי, לא משנה איפה אני!

וכחלק מהתהליך הזה, הרבה זמן שיש בי איזה ויז’ן לצלם אותו במקום כלשהו בחו”ל….
לתאילנד לא הצלחתי לקחת אותו, גם בקושי היה מקום במזוודות,
וגם לא באמת חשבתי שיתאפשר לי להתעסק בזה שם כשאני עם 2 ילדות…
אז הפעם זה הסתדר בדיוק,
ועל אחת כמה וכמה שאני לבד!
אף אחד לא ישאל אותי, לא יצחקק עלי, ולא יחשוב שאני משוגעת (למרות שאני קצת , מודה)
ויכלתי לצלם את עצמי מליון תמונות עד שתצא אחת חמודה


אז לאן אלך אם לא לאייפל- קו מספר 9 תחנת TROCADERO הכי פשוט וקל,
יוצאים מהתחנה פונים שמאלה ורואים את המגדל המוש מוש מוש הזה

חשבתי לעצמי מה כל כך יפה במגדל הזה קודם כל מן הסתם הגודל שלו, אבל כשהתעמקתי בו הבנתי שהעניין המגניב הוא שכולו חלול.
זאת אומרת- הוא בנוי ר-ק מקווי מתאר. לא בטון, לא מעטפת, רק קווים של כמויות ברזל עצומות
זה פשוט וואו- שיא השיק והסטייל כיאה לפריז.

אז תכלס זהו
נראה לי שכתבתי את רוב מה שעברתי וחוויתי

תודה רבה לכל מי שקרא עד כאן –
מאוד מקווה שתרמתי לכם מהקצת שהבנתי על העיר הקסומה הזו
בטוחה שאגיע אליה מהר מאוד שוב!
או לפחות מקווה כך !

מסקנה – להעיז ובגדול – לטייל לבד זה משהו אחר לגמרי!
בלבד הקצר הזה זה יצא לי קצת לחשוב על הדברים שאני הכי רוצה לשנות בעצמי,
(רק מקווה להצליח לעמוד בזה wink)
לא מובן מאליו הסיבוב שלנו כאן 
אז יאללה לשמו את הזכרונות הטובים ולא המתסכלים- ומכאן אפשר לעוף על החיים !

תודה – לאהובי איתי , שתמך ואפשר לי את הנסיעה המדהימה הזו לעצמי ושמר על יולי ודנה בריאות ושלמות!

תודה – לאימוש, אחותי, ולנוקי שלי אהובתי הגדולה !
שהן – ורק הן, היו הנאה בפני עצמה!

אלפיים נשיקות, עינב- בנדנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *