על כביש 40 – חוויה שלעולם לא אשכח
על כביש 40, הכביש הזה שנוסע ונוסע לאורך המדינה וכאילו לעולם לא נגמר, חבוי לו אוצר. מלא אוויר מדברי, מקומיים מוכשרים וסופר יצירתיים והכל התרכז לסיור אחד שנתן לי בוסט של אנרגיות בלתי מוסברות, אבל אומרים שזאת ההשפעה של המדבר.
לקח לי קצת זמן להצליח לסכם את החוויה המשוגעת הזו שחוויתי במדבר, ככה שאוכל להצליח להעביר לכם את התחושה המדברית והמטורפת שעברה עלי. כמי שהמדבר הוא לא אזור הבילוי הקבוע שלה, כנראה שלא הייתי מגלה את הקסם המדברי בכל עוצמתו ללא הזמנתה של קרן מיסוק. קרן היא יזמית, שהכרתי דרך המדיה והיא בעצם תפרה עבורנו סיור מטורף – על כביש 40. הסיור בעצם היווה טעימה קטנה לדברים מיוחדים סודיים יותר או פחות, שאפשר לעשות בסביבה המדברית בה היא חיה, באזור שדה בוקר, תוך שמירה על אותנטיות מדברית, תחושה מאוד מקרבת והרבה פינוקים ופאן.
אז מה היה לנו שם?
קודם כל – ממלאים את הקיבה
כי כל סיור מושלם נפתח בארוחה נפלאה ועד כזאת שמגיעה עם סיפור מעניין. אז התחלנו את הסיור בביתה של שונטל המקסימה שגרה בקיבוץ שדה בוקר, שהחליטה עם היצאה לפנסיה, לפתוח את ביתה החמים והקטן לארוחות בוקר מטריפות, שמוגשות במרפסת הקיבוצית שלה. הארוחות טעימות, נדיבות ומושקעות ובאמת ותקבלו אירוח מכל הלב והנשמה, לגמרי מורגש שידי זהב עמלו על הכנה של כל דבר שהוגש לשולחן. האירוח אצל שונטל ממש הזכיר לי את אבא שלי והקפה שלנו, שהתחיל ממש ככה בבית בקיבוץ וגדל למקום הגדול והמוכר שהוא היום. אם תרצו לצאת לשבת במדבר המדהים שמקיף את האזור, שונטל תשמח להכין לכם סלסלות פיקניק מושקעות וטעימות.
נוף שלא מהעולם הזה
אז אחרי שמליאנו את הקיבה, נסענו למדרשת בן גוריון. אני מתארת לעצמי שבשלב כלשהו בילדות בטח הייתי שם במסגרת טיול, אבל לא אשקר אם אגיד שאין לי שום זיכרון מהמקום. מה שכן, אחרי הסיור הפעם, אני כנראה לא אשכח אותו. היה ממש מעניין – גם לגלות דברים חדשים ומרתקים שלא ידעתי על ההיסטוריה שלנו וגם כמקום מאוד נעים המציע פעילויות שונות ומעניינות לילדים, בקיצור אם אתם כבר שם – שווה ביקור.
אבל גולת הכותרת שם, הנוף.
לא היה לי מושג כמה נוף יכולה להיחרט בזיכרון.
הנוף המדהים שנגלה מול הקבר של דוד ופולה בן גוריון שמוצב מול המדרשה, מתעצם כשמגיעים למצפה דור. אז עצרנו שם לספוג קצת נוף מדברי וזה לגמרי הזכיר לי שהיופי בארץ שלנו נמצא בכל מקום.
הזנה לגוף ולנפש
אחרי התצפית המשכנו לסטודיו של הלן המדהימה, שמעבירה סדנאות יצירה שמיועדות קודם כל לנפש. הלן מספקת לכם חומרי יצירה מגוונים ומעניינים ופשוט מאפשרת ליצור את מה שהלב מבקש. באמת שהרגשתי שקיבלתי מתנה, סוג של תרפיה אמיתית לנפש, שמאפשרת להסתכל עמוק פנימה ולגלות דברים שמסתתרים להם בפנים ויוצאים דווקא ככה, דרך היצירה החופשית.
משם סגרנו את היום בארוחת שף מטורפת בביתה של איריס פוטלון.
איריס היא שפית עם לב מדברי ענק ומיוחד, שמארחת לארוחות ערב מושקעות ואינטימיות ממש אצלה בתוך הבית. ארוחות הערב שהיא מגישה מורכבת ממספר מנות סופר מדויקות, מוקפדות וכמובן – טעימות. חוץ מזה, היא גם מספקת שירותי קייטרינג לאירועים גדולים, רק אומר שהיא כבר האכילה לא מעט אושיות גדולות ומפורסמות ובכל זאת, הצניעות שלה באה לידי ביטוי באוכל אמיתי טעים ומרתק.
מחירי ארוחת הערב של איריס נע בין 180-350, תלוי במספר אורחים וסוג התפריט.
את הארוחה קינחנו בהרצאה של עינת דורון (אני מפצירה בכם לגגל את השם שלה ולהבין קצת יותר לעומק…) שמרצה ומלמדת על יזמות קשובה. מעבר לזה שהיא אחת הנשים הכי מעניינות שפגשתי, משהו בטונציה שלה פשוט גרם לי לשתוק ולהקשיב בלי הרבה הסחות דעת ואתם הרי יודעים שזה לא תמיד הכי קל לי.
אז ההקשבה השתלמה, כי גם הפנמתי כמה דברים שכתבתי לעצמי כמו – איך לפעול מתוך צורך, איך ליזום ואיך להבין שאגו היא דווקא לא מילה גסה. בכלל, הסיפור שלה מרתק ממש ואם זה לא מספיק, היא גם מוציאה סיורים מודרכים לפורטוגל, במהלכם לומדים חלק מהשיטה שלה. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני לגמרי זוממת על טיול במהלך השנה הבאה.
לישון בתוך צינור
כן, הצינורות האלה הם באמת צינורות מים ענקיים שהפכו לצימר מהמם ולכן קוראים להם צינר. אז כמו שזה נשמע הזוי, ככה זה קסום. הצינרים נמצאים במתחם חוות נאות של גדי ולאה, בני זוג שהלכו אחרי הלב שלהם. אחרי שנים של ניהול מסעדות מוכרות ומצליחות בארץ, הם בחרו בשקט ובנוף האינסופי שמלווה אותם מידי יום ועברו למקום הקסום הזה שהם בנו ממש בשתי ידיים.
אז חוות נאות זה שם המקום המדליק הזה. ומה זה הדבר הזה צינר? ואיך ישנים בו?
זה ממש כמו שזה נראה, צינור מעוגל שבתוכו יש מיטה מאוד (מאוד מאוד) נוחה, מזגן ווילון אטום לשמירה על שקט, חושך ופרטיות. בקיצור, כל מה שצריך לשינה שקטה טובה ובלי ילדות. במתחם גם שירותים משותפים, אזור רחצה, בריכת טבילה גדולה ומטבח עם מרפסת ישיבה לארוחת בוקר מפנקת תוצרת המקום.
לינה בצינר ללילה עולה 380 ₪ והיא כוללת ארוחת בוקר
מתחם הצינורות (שנקרא צוותא) אינו מיועד לילדים. אבל אל תדאגו, בחוות נאות קיים מתחם נוסף בו תוכלו למצוא צימרים מדהימים עם ובלי ילדים (לכל צימר עם שכשוכית צמודה שצופה על נוף פסיכי), לחופשות משפחתיות או אינטימיות ואפילו לחבורות גדולות יותר.
בוקר של כיף
משם המשכנו לביקור בחוות נחל בוקר, שכלל טיול בטבע, שיח מעניין עם המגדלים וכמובן, גולת הכותרת של החווה – סיור טעימות במרתף היין של החווה. את הסיור ערך משה זהר והוא כמובן כלל טעימות מיינות האזור, שמרוכזים במרתף היין ושהפכו את המשך היום להרבה יותר עליז ונעים.
לחקור את המדבר על גלגלים
מהחווה המשכנו לסיור ג’יפים מטריף – נגב ג’יפ. עכשיו תקשיבו, אני ממש לא זוכרת מתי או אם בכלל הייתי באזור הזה של הארץ וחבל… כי המסקנה העיקרית שלי היא, שזאת פשוט חוויה מסחררת. את הסיור מארגן ומדריך חיים ברגר שהוא דוקטור למדבר והוא גם משתף בידע המעניין שלו על האזור ויותר מזה, מה חשוב שיהיה אתכם כשאתם מטיילים באזור.
כל ג’יפ מיועד לעד 8 נוסעים והסיור כולל נסיעה בשבילים ומקומות במדבר המושלם שאי אפשר (או יותר מורכב), להגיע אליהם בלי ג’יפ. בסופה של הנסיעה הגענו לספוט המושלם – עין עקב. מרוב שהתלהבתי מכל היופי הזה, איך שכף הרגל שלי דרכה על הקרקע, החלקתי ונפלתי. אבל גם זה לא ביאס אותי וכל מה שרציתי היה לעמוד, להתפעל מהיופי הזה ולדמיין איך אני חוזרת לכאן עם הילדות.
אוכל מקומי ואמיתי באמצע המדבר
אחרי שכמעט והתעלפתי מהיופי המדברי בעין עקב, הגיע הזמן שוב לאכול. אז מזל שקרן מכירה את כל מהקומות הכי שווים באזור, אחרת איך הייתי, איך הייתי מגלה את המקום הזה?
את הכנענייה פתחו זוג תל אביבי שהחליט לצאת מהמרוץ של העיר ולאפשר להתמכרות שלהם למדבר, להפוך לבית. הם פתחו הכנענייה – שהתחילה כמעדנייה ולאט לאט התרחבה ועכשיו אפשר לאכול שם ארוחות בוקר או צהריים, כי המקום פתוח כל יום רק עד 15:00. כל האוכל במקום הוא מייצור מקומי ונעשה במקום ובשורה התחתונה, אם הייתי גרה שם זה היה המקיאסה שלי, מקום ממש מושלם.
משהו מתוק לקינוח
כי אי אפשר לסיים סיור מושלם בלי משהו מתוק לקינוח, במיוחד לפני הדרך הארוכה הביתה. אז לפינאלה, סגרנו את הסיור האדיר הזה בקונדיטוריה של ענבר קמחי. ענבר היא ילדונת
מדהימה וכשרונית, עם יכולות קונדיטוריות מרהיבות שממש לא מסגירות את גילה הצעיר.
אז קינחנו עם קפה מעולה ומלא קינוחים העשויים בעבודת יד, כמו מקרונים, עוגות ועוד. מבחינתי שיא הביקור, היה פאי לימון מטורף שאכלנו אצלה ושאני ממש יכולה להרגיש את הטעם שלו בפה עכשיו.
כמה מילים לסיכום,
כמות היזמים והיוזמות הנפלאות שנתקלתי בהם ביומיים האלה במדבר, היא עצומה ושאני חושבת על זה, זה לגמרי הגיוני. כל השקט והקצב המדברי, שהוא לגמרי אחר ממה שאנחנו רגילים, מאפשר לאנשים כאן ליזום ולעשות דברים בקצב אחר ובשקט אמיתי.
אני אסירת תודה על הסיור הזה. מרגישה שבאמת הרווחתי ים של ידע ומעבר לזה, זה הזכיר לי איזה מרתקת ויפה הארץ המדהימה שלנו.
קרן מיסוק היא אישה משגעת שבהחלט הייתי ממליצה לכם להכיר ולעקוב אחריה והסיורים האלה הולכים להיות דבר מטורף בעיני.
מעבר לזה, קיבלתי פה בוסט של אנרגיות ומחשבות חיוביות, שאני מרגישה שהולכות להישאר איתי לעוד הרבה זמן.
אז צאו וקחו לכם זמן מדבר – הוא ממש כאן. כמובן שתחזרו, קפצו לבקר ולספר לי איך היה.
אפשר לעקוב אחרי כל הסיקור בסרטונים שלי בסטורי בתיקייה כאן
נשיקות עינב
